ערוץ 37-40: מציאת השייכות - מדוע מנהלים משא ומתן על הקשרים הקרובים ביותר שלך, לא ניתנים
רוב האנשים חושבים שאהבה היא ללא תנאי. ערוץ 37-40 לא מסכים. הוא אומר: אין דבר שמקשר אותנו יותר מאשר עסקה הוגנת שנכרתה בין שני אנשים שמסרבים לאבד את עצמם לחלוטין.
שני השערים ליד השולחן
ערוץ זה מקשר בין שער 37, שער הידידות, המושרש במרכז מקלעת השמש, עם שער 40, שער הבדידות, המושרש במרכז הלב/הרצון.
שער 37 הוא החצי הרגשי. היא נושאת את החוכמה שחברות שורדת רק כאשר שני האנשים מקבלים את התנאים. המפתח של ההקסגרמה - "לא יכולה להיות חברות בלי מציאה" - אינו ציני. זה מגן. ללא חוזה רגשי ברור, מקלעת השמש תיצור חשדנות, אשמה או סוג של שקט מצב רוח השוחק משפחות מבפנים.
שער 40 הוא חצי כוח הרצון. זה הרצון לעמוד לבד, להיות מטרה שהיא ייחודית שלך, לספק בתנאים שלך. זו האנרגיה של הלב העצמי שמסרבת להתמוסס לתוך הקבוצה רק כדי לשמור על השקט.
כאשר שני אלה מחוברים יחדיו, אין לטעות בעיצוב: אדם שנבנה עבור קהילה באמצעות חוזה.
המעגל אליו הוא שייך
ערוץ 37-40 הוא אחד מארבעת הערוצים של המעגל המשפחתי (נקרא גם מעגל ה-Bonding Circuit או "Mong"). מעגל זה הוא החלק של BodyGraph העוסק במבנים מלוכדים - משפחות, שבטים וקהילות מכוונות. תפקידו לתרגם את האנרגיה הגולמית של הפרט למשהו שיכול לקיים קבוצה. כאשר המעגל השבטי בכלל עוסק בתמיכה ובקשר, המעגל המשפחתי בפרט עוסק בחוקים ובעסקאות שמחזיקות את הקשרים הללו יחד.
האנרגיה כאשר היא מוגדרת
מוגדר 37-40 מרגיש כמו זמזום קבוע בין שני קטבים. מצד אחד, המשיכה הרגשית לכיוון שייכות - כלפי משפחה נבחרת, צוות נאמן, בן זוג שאת מצבי הרוח שלו אפשר לקרוא על פני החדר. מצד שני, ההתעקשות השקטה של הלב על אוטונומיה - הסירוב להופיע כמשהו אחר מלבדך.
זו לא חוסר החלטיות. זה עיצוב. 37-40 מוגדרים אמורים להיות מסוג האנשים שאחרים מסתמכים עליו לא למרות מצב הרוח והצורך במרחב, אלא בגלל זה. הבהירות הרגשית שלהם, מרגע שנכרתה עסקה, היא ללא תחרות. כוח הרצון שלהם, ברגע שהם מחויבים, מספק.
המתנה
- היכולת לנהל משא ומתן על אגרות חוב שיחזיקו מעמד. אתה יודע מה לבקש, ואתה יודע מה לא תיתן.
- נאמנות עם מבנה. אתה לא מתמזג; אתה מתחייב.
- רדאר טבעי להחלפה הוגנת באהבה, עבודה וידידות.
- נוכחות של מישהו שבחר להיות כאן. אתה גורם לאנשים להרגיש נבחרים, לא נסבלים.
האתגר
- המשיכה להיות לבד מיד לאחר חיבור עמוק. לבדות של שער 40 יכולה להיקרא כקור; לאחר מכן ניתן לקרוא לא נכון את הגל הרגשי של שער 37 כנזקקות. גם לא האמת.
- עקיפה רוחנית דרך "אני לא צריך אף אחד." לבד של שנות ה-40 הופכת להגנה מפני געגוע של 37.
- עירנות יתר לגבי העסקה. אם המציאה לא מרגישה, הנסיגה היא מיידית. לפעמים העסקה מעולם לא נאמרה בקול ויש צורך לחזור עליה לפני התמוססות.
- הצפה רגשית ממקלעת השמש, במיוחד כשכוח הרצון מתבקש לספק יותר ממה שהגוף יכול להחזיק.
עצות מעשיות לחיות את זה
1. שם העסקה בקול רם. בין אם עם שותף, חבר או צוות, הפוך את החוזה המרומז למפורש. "הנה מה שאני יכול לתת. הנה מה שאני צריך." זו לא פגישה עסקית; זו היגיינה רגשית.
2. כבד את לבד. תזמן את שעת הסולו. תפסיק לפתולוגי את הצורך שלך להתרחק. זה חלק מהעיצוב, לא פגם.
3. אל תעבירו ממיכל ריק. בשער 40 כתוב "עשה זאת לבד". בערוץ 37-40 אומרים "תעשה את זה לבד - אבל לא בלי מנוחה, לא בלי כנות, ולא בלי לחזור".
4. תנו לגל לסיים לפני שתחליטו. מקלעת השמש הרגשית צריכה להתנקות לפני שתוכלו לקרוא מציאה כהוגן. חכה שהגל יצא.
5. בחרו קהילה, אל תיפלו בה. הערוץ הזה הכי שמח בקבוצות מחויבות ונבחרות - לא מקריות.
ערוץ 37-40 הוא הארכיטקטורה של ביחד שהרוויח. זה לא מבטיח שום דבר ללא תנאי. זה מבטיח משהו נדיר יותר: קשרים שאפשר לסמוך עליהם כי שני הצדדים יודעים בדיוק מה סוכם.