מרכז ראש מוגדר לעומת פתוח: כיצד הלחץ הנפשי שונה

מרכז ראש מוגדר לעומת פתוח: כיצד הלחץ הנפשי שונה

המרכז הראשי בעיצוב אנושי

בעיצוב אנושי, מרכז הראש יושב בראש ה-BodyGraph. זוהי נקודת הלחץ להשראה והמקום בו מקורן של שאלות. לפעמים נקרא "כתר הראש" או פשוט "המוח", המרכז המשולש הזה הוא מנוע הסקרנות - החלק בך שמביט למעלה אל השמיים, הדף, האדם האחר ותוהה למה.

כמו כל מרכז במערכת, הראש הוא או מוגדר (צבוע בתרשים שלך, כלומר דרך הפעלה עקבית ואמינה) או פתוח (לבן, כלומר אתה מדגום ומגביר את האנרגיה של אחרים). המקום בו אתה נופל על הספקטרום הזה משנה באופן דרמטי את האופן שבו הלחץ הנפשי עובר בחייך.

מה זה בעצם לחץ נפשי

לחץ נפשי אינו מתח במובן הפסיכולוגי המודרני. זהו הדחף הביולוגי הגולמי למצוא תשובות. המרכז הראשי רוצה לדעת. הוא רוצה לפתור, להסיק ולהבין. כאשר הלחץ הזה מתגבר ללא שחרור, זה יכול להרגיש כמו גירוד, זמזום, משקל מאחורי העיניים, או זמזום מתמיד בדרגה נמוכה בחלק האחורי של הגולגולת.

השאלה היא: מאיפה בא הלחץ הזה עבורך, ולאן הוא נודד?

ראש מוגדר: המהום המתמיד של ההשראה

אם מרכז הראש שלך מוגדר, אתה מייצר לחץ נפשי מבפנים החוצה. אתה מחובר עם מנגנון עקבי לקבלת ועיבוד השראה. השאלות שחיות בך הן שלך - הן לא מושאלות, הן לא מושאלות בחזרה, הן חלק מהחיווט הקשיח שלך.

ניסיון חי של ראש מוגדר:

• תמיד יש לך על מה לחשוב. גם בשקט, המוח עובר חילוף חומרים. לעיתים רחוקות יש שקט נפשי אמיתי.

• אתה מרגיש לחץ למצוא תשובות. קצוות רופפים מטרידים אותך. שאלות לא פתורות הן לא נוחות, ואתה בנוי לדחוף לעבר פתרון.

• השראה מרגישה אמינה אך תובענית. בגלל שאפשר לסמוך עליה, גם אתם מצפים לה. כשהיא נעצרת, אתה עלול להרגיש תקוע, חסום או חרד.

• אתה מתוכנן להטיל ספק עמוק, לא רחב. הלחץ הנפשי שלך נוטה להיות ממוקד - כמה שאלות גדולות שאתה חוזר אליהן במשך כל החיים.

המתנה כאן היא אדירה: אתה שואל טבעי, מחפש, אדם שיכול להחזיק את המשקל של חוסר הידיעה מספיק זמן כדי למצוא תובנה אמיתית. האתגר הוא שהלחץ הזה תמיד פועל. מנוחה לנפש היא לא משהו שהראש המוגדר עושה בקלות. הוא זקוק לשקעים - דיבור, כתיבה, הוראה, מחקר, בנייה.

ראש פתוח: המגבר של שאלות של אנשים אחרים

אם מרכז הראש שלך פתוח, אתה לא מייצר זרם עקבי של לחץ נפשי. במקום זאת, אתה נועד לדגום שאלות של אחרים ולהגביר אותן. אתה מראה לאנרגיה המנטלית בסביבתך.

חוויה חיה של ראש פתוח:

• אתה חושב בגלים, לא בנחלים. יש ימים שהמוח שלך חי בסקרנות. בימים אחרים שקט מוזר. הווליום תלוי במי ומה נמצא סביבך.

• אתם חשופים מאוד ללחץ של אנשים אחרים. היכנסו לחדר שבו מישהו מתחבט בשאלה גדולה, ותרגישו אותה - לפעמים בצורה חריפה יותר ממנו.

• *לא תמיד אתה יודע מה אתה חושב.* זה לא פגם. זה טבעו של מרכז פתוח. אתה לוקח כל כך הרבה שמיון שאלות משלך משל אחרים יכול להיות מסובך.

• אתה בנוי לשאול שאלות טובות יותר, לאו דווקא לענות עליהן. ראשים פתוחים מבריקים לעתים קרובות במסגור מחדש, בהחזקת מקום, בהבחנת השאלה מאחורי השאלה.

המתנה היא חוכמה דרך פתיחות - היכולת לראות זוויות רבות, להישאר סקרן מבלי להיות בבעלות אג'נדה נפשית אחת. האתגר הוא כושר ההבחנה. ללא מודעות, ראש פתוח יכול לטבוע בלחץ שאול, לשאת את המשקל הנפשי של חברים, שותפים, עמיתים לעבודה ואפילו זרים.

איך השניים חווים לחץ בצורה שונה

ראש מוגדר נוטה לחוות לחץ כפנימי ועקבי - דרישה קבועה, לעתים קרובות לא נוחה לפתור. ראש פתוח נוטה לחוות לחץ כחיצוני ומשתנה - רגישות משתנה לאווירה הנפשית סביבו.

ראש מוגדר שואל, "איך אני מוצא את התשובה?"

ראש פתוח שואל, "של מי השאלה אני בכלל שואל?"

ראש מוגדר יכול להיות אובססיבי, מקובע וכבד נפשית. ראש פתוח יכול להיות מפוזר, מוצף ונקבובי נפשית.

גם לא יותר טוב. הם פשוט מכניקות שונות, וכל אחת דורשת סוג אחר של טיפול.

עבודה עם העיצוב שלך, לא נגדו

עבור הראש המוגדר, התרגול הוא שחרור. תאמין שהתשובה תגיע. תן לשאלה להתקיים מבלי לכפות פתרון. בנה מנוחה נפשית אמיתית - לא בתור פינוק, אלא כהיגיינה.

עבור הראש הפתוח, התרגול הוא כושר הבחנה. שימו לב מתי אתם חושבים את המחשבות שלכם ומתי אתם מגבירים את המחשבות של מישהו אחר. לא כל שאלה שאתה מרגיש היא שלך לשאת. בחירה אסטרטגית של הסביבה והשיחות שלך אינה הימנעות - זה כבוד עצמי.

מרכז הראש, מוגדר או פתוח, הוא הפתח להשראה. ההבדל הוא אם אתה זה שמחזיק את הדלת פתוחה מבפנים, או עומד על הסף, מקבל את כל מה שהעולם מחליט להביא.

שניהם קדושים. שניהם תקפים. העבודה היא ללמוד מי אתה - ואז לכבד אותו.