שער 21 שורה 6: צייד החכמים - שליטה בשלושת החיים
ההקסגרמה והקו
שער 21, Shih Ho - "Biting Through" או "הצייד" - היא אש האש: קביעה במרכז הלב, הנכונות לקחת על עצמם מה שאחרים לא. הצייד הוא זה שרואה את הטרף, נותן שם למטרה ומביא את העניין לסיום. שער 21 אומר, "אני אשלוט בזה. אני אסיים את זה. אעשה מה שנדרש" זהו אומץ הפעולה, היכולת של האגו לצעוד קדימה ולשאת בתוצאות.
השורה השישית נושאת את אש הצייד הזו לתפקיד המבוגר, ההתגלמות, זה שצד מספיק פעמים כדי להפוך לציד עצמו. כאשר קו 1 חוקר את הנשיכה, קו 2 נסוג כדי לדעת זאת, קו 3 סובל מההשלכות של נשיכה, קו 4 מנהל משא ומתן על עיתוי המכה, וקו 5 מלמד אחרים כיצד לנשוך, קו 6 הוא הנשיכה - זכור, משולב, הופך לחוכמה שאחרים יכולים לעקוב אחריה.
המתנה: המאסטר המגולם
הביטוי המודע והבריא של שער 21 קו 6 הוא הריבון המיטיב - זה שחי דרך אש הטענה והגיח בנדיבות רוח. הם כבר לא צריכים להוכיח שהם יכולים לשלוט; הם פשוט הפגנה חיה של רצון בריא, של פעולה שננקטת ביושרה, של לב שלמד להנהיג בלי לשלוט. האופטימיות שלהם היא קשה: הם נכשלו, הצליחו, התאבלו וניצחו, והם סומכים על התהליך. אנשים מתאספים סביבם לא בגלל שהם מצווים, אלא בגלל שנוכחותם מבהירה. הם הופכים לבכור, לסבתא, ליושב ראש, לפטרון - המודל לחיקוי שעצם קיומו מורה.
הצל: הרודן או הזקן הסרבן
בביטוי הלא-עצמי שלו, שער 21 קו 6 קורס לאחד משני קוטביות. הראשון הוא העריץ המזדקן: הצייד שלא יכול לשחרר את הרצועה, שאוגר שליטה הרבה אחרי שעונת הציד חלפה, שהופך לנוקשה, דיקטטורי או בטוח מאוד שהעולם הולך להרוס בידיים צעירות יותר. השני הוא הציניקן הנסגר: המבוגר שמסרב לקריאה למודל לחיקוי, שמסתתר, שאיבד את האופטימיות שהקו השישי דורש, שמתכווץ למרירות, חשדנות או ייאוש שקט. שני הצללים חולקים סירוב שבתאי להשלים את המעבר מהנתון לזקן, מעושה לאדם.
הטון הפלנטרי: חוכמה צדקנית, פחד שבתאי
השורה ה-6 נושאת את התהודה של יופיטר (♃) כטון המרומם שלו ושבתאי (♄) כרעתו. יופיטר הוא האופטימיסט, כוכב ההתפשטות, האמונה וקשת המשמעות הגדולה יותר - זוהי המתנה של הקו השישי, היכולת לראות את חיי האדם כחלק מסיפור ארוך יותר ולמצוא משמעות בכל שלושת השלבים שלו. שבתאי, לעומת זאת, הוא התכווצות, פחד, המגבלה הנובעת מהסירוב לתת לעצמי האישי להתמוסס לתוך האני המבוגר. כאשר האור יופיטרי מאיר, קו 6 הופך למשואה; כאשר כוח הכבידה השבתאי שולט, אותה חווית חיים מתקשה לכדי טינה או שליטה.
שלושת החיים
השורה ה-6 היא המפורסמת הקו של שלושת החיים. ~30 השנים הראשונות הן חוויתיות - הצייד לומד את השטח. בין 30 ל-50 בערך, המעבר מתחיל, לעתים קרובות כמשבר או כקריאה, שבו האני האישי מתבקש לשחרר את אחיזתו. אחרי 50 (ובמיוחד אחרי חזרת שבתאי), השורה השישית מתמקמת באובייקטיביות של העד-על-ההר, ומביטה לאחור על הציד בחמלה. שער 21 קו 6 חייב אפוא לעשות שלום עם הקשת הזו: יש עונה לצוד, עונה לשחרר את הציד, ועונה פשוט להיות מה שהפך להיות.
בפרופיל ובתחבורה ציבורית
כקו פרופיל, 21/6 הוא מודל לחיקוי / משקיף (עם כל הקו המשלים שלו), עמדה רבת עוצמה של סמכות מכובדת המתמתן על ידי הצורך של הקו כדי להיות יעילה. השורה השישית היא השורה היחידה שבאמת מסתכלת לאחור על העולם - היא דורשת קהל, הקשר שבו ניתן לקבל את החוכמה המגולמת שלו.
כאשר מופעל על ידי מעבר - במיוחד דרך השמש הנעה על פני קו עיצובי או אישיות, או כאשר חזרת צדק פותחת שער קו 6 - יש הזדמנות להשלים משהו, להיכנס אל אלדר מעמד בתחום, להיות זה שמביא סוף סוף עניין מצווד ארוך לסיום חינני. ההזמנה תמיד זהה: סמוך על הקשת הארוכה, תפסיק לאחוז בחנית ותנו לחיים שכבר חיית ללמד.