שער 24 שורה 2: המחזיר הטבעי
הנושא המרכזי: הנזיר מחכה לשיחה
שער 24 הוא חוזר - המוח הרציונלי שחוזר אחורה, שיודע להשתיק את עצמו ולחזור הביתה למה שנכון. שורה 2 של שער זה נושאת את תדר קו 2 של הכישרון הטבעי והנזיר: העצמי שיודע את הדרך חזרה, שאין צורך ללמד אותו את קצב השיבה, אלא שצריך לחכות שהעולם יזהה מה הוא עושה. זוהי ההרמונית ברמה השישית (2×3) של הקסגרם 24 - המשבר המשולש של השיבה השזור במתנה הטבעית. החזרה היא לא אסטרטגיה כאן; זה הטבע של ההוויה.
הנושא: כישרון טבעי בחזרה
במקום שבו קו 1 של שער 24 הוא הפתח החקרני, לעתים מעורר חרדה, אל השיבה, קו 2 הוא המתנה המיושבת - האדם שחוזר מטבעו, שיודע מתי על המוח להפסיק להסתובב ולשתוק. הנושא של השורה השנייה הוא קריאת העצמי: הכיוון הפנימי שלוחש, "תחזור, תחזור לעצמך." ההיבט הנזיר הוא מהותי - זהו קו שיכול לעמוד בנפרד, להתבונן ולהחזיק את המרחב למה שממשי, ללא צורך להצדיק זאת. עם זאת, השורה השנייה היא גם הקו של הפוטנציאל - המתנה שאולי ניתן או לא יכולה להיקרא. אדם בשער 24 קו 2 עלול לבלות תקופות ארוכות שאינן ידועות, יכולתו לבצע רציונליזציה וחזרה ללא תשומת לב.
ההרמונית ברמה השישית: משבר כזרז
ההרמוניה השישית היא ההרמונית של משבר ונישואין - המקום בו שלושה כוחות נפגשים ונדרשת לידה חדשה. עבור קו 2, זה אומר שהכישרון הטבעי של החזרה נוצר ברגעי משבר אמיתיים. המתנה אינה סתמית; הוא מתעורר כאשר משהו מונח על כף המאזניים. הרציונליזציה חשובה רק כאשר מעגל הדאגה, הבלבול או הרעש הנפשי הגיע לנקודת שבירה. ההרמונית השישית מבטיחה שההחזרה היא תוצאתית - היא נושאת משקל, וכאשר היא מזוהה, היא נושאת סמכות.
המתנה (ביטוי מודע / בריא)
שער 24 הבריא קו 2 הוא מחזיר טבעי - אל הגוף, אל העצמי, אל השקט שמתחת למחשבה. יש להם מגנטיות שקטה: הבהירות שלהם, כשהם מדברים, חותכת דרך. הם יודעים מתי התודעה התארכה יתר על המידה, והם יכולים לסמן את נקודת המפנה הזו עבור אחרים ללא דרמה. מכיוון שהם דמוקרטיים באופן טבעי, הם ממתינים להזמנה, וכשהיא מגיעה, התרומה שלהם היא מאוד ספציפית ונחוצה. המתנה היא היכולת לדמות את השיבה - להראות לאחרים ששתיקה אינה ריקנות אלא אדמה. הם מתבודדים שבסופו של דבר קוראים להם, והשיחה מגיעה כי אין לטעות בטבעם.
הצל (לא ביטוי עצמי)
כשהקריאה לא מגיעה, הצל הוא מרירות. הכישרון הטבעי פונה פנימה והופך לבידוד. הנזיר הופך למתבודד, לגאון הבלתי מוכר, למי שמתבטא בהרחק מהחיים ולא כלפי העצמי. מכיוון שההרמוניה השישית נושאת משבר, הצל יכול להתבטא גם כמחולל המשברים התמידי - להפעיל משבר כדרך לכפות הכרה, או לחיות במצב של דאגה כרונית שהרציונליזציה לא יכולה לפתור. המוח, לא מקורקע, לולאה. מבלי להיות מוזמן לפעולה נכונה, מתנת השיבה הופכת למעגל סגור.
צלילים פלנטריים: צדק מרומם, שבתאי בפגיעה
יופיטר (♃) מתנשא כאן. ההתרחבות, האמונה וגדולתו של החכם החוזר תומכים במתנה הטבעית - האמון שהחזרה כדאית, שיש משמעות למעגל השקט, שהכישרון ייקרא בסופו של דבר. שבתאי (♄) בפגיעה משקף את הבידוד הקר, את העיכוב הארוך, את הכבדות של המתנה בלתי נראית. שבתאי מגביל את מה שיופיטר יפתח, ועבור השורה השניה, הגבלה זו יכולה להטיל משמעת על המתנה לשליטה אמיתית או לרסק אותה לכדי טינה. העבודה היא לתת ליופיטר לשלוט בהמתנה - להישאר זמין ולא נואש.
הפעלה: איך השורה הזו מופיעה
בתרשים הגוף, שער 24 שורה 2 מופיע בצורה הבולטת ביותר בפרופילים 12/2 ו-6/2 - הפרופיל של הנזיר/התפקידים או המודל לחיקוי/הנזיר. שניהם נושאים את תדר הנזיר הקו השני, וכאשר הם מצטרפים לשער 24, הוא מגביר את הנושא של נסיגה כתרגול קדוש בשילוב עם החזרה כשירות. זה גם מופעל בעוצמה במעברים וביישורים פלנטריים הנוגעים בערוץ 24-61,במיוחד כאשר האדם מתבקש לסגת ממעורבות יתר. במנדלה של Rave, קו 2 הוא קו הפוטנציאל: מתנה נהדרת, ממתינה להזמנה.