שער 33 שורה 2: הנזיר שחוזר מנסיגה
נושא בתוך השער
שער 33 הוא שער הנסיגה - הצורך לסגת כדי לעבד חוויה, לשמר רוחב פס רגשי ולשמור על העד. זוהי הפרטיות של מקלעת השמש, שבה מותר להחזיק את ההרגשה, לא גמורה ולא לשתף עד שהיא מתעכלת. שורה 2 מביאה את הנזירמפתח לנסיגה זו: אנרגיה טבעית, מוקרנת מעצמה, שמתקשרת רק כשמוכנה ונסוגת כשלא מזהים אותה. כאשר השער בכללותו הוא היכולתלנסיגה, קו 2 הוא הטמפרמנט של הנסיגה - כזה שאין צורך לחפש, כי הערך כבר ידוע מבפנים. המערה אינה בידוד; זהו שדה מכוון של שקט שממנו ניתן לבצע את השיחות הנכונות.
ההרמוניה השישית: מעבר אל מעבר למערה
הרמה השישית של כל שורה היא המעבר או "מודל לחיקוי" הרמוני - המקום שבו האנרגיה של הקו עברה חילוף חומרים מלא וכעת היא נעה לעבר מה שנמצא מעבר. עבור שער 33 קו 2, זה אומר הנזיר שסיים מחזור של נסיגה וחוזר, לא מהתחייבות או כדי לחפש הכרה, אלא בגלל שהעיבוד הסתיים והחכמה מוכנה להציע. ההרמוניה השישית כאן היא ההשלמה של הנסיגה: הרגע בו המערה נשארת מאחור, לא נטושה אלא גדלה ממנה. אין עוד צורך להוכיח את ערכה של פרטיות; הוא התגלם, ומי שהיה זקוק לבדידות חופשי כעת להיראות באופן סלקטיבי.
המתנה: סמכות טבעית, יודעת את עצמה
בביטוי המודע והבריא שלו, שער 33 קו 2 נושא מגנטיות שקטה שאינה מבצעת או מבקשת. זוהי האנרגיה של אדם שערכו מורגש