שער 55 שפע: מתנת רוח מול צל קורבנות בחיי היומיום
שער 55 יושב במרכז מקלעת השמש, והוא נושא את אחד התדרים הפרובוקטיביים ביותר בתרשים העיצוב האנושי: תדר השפע. אבל לא מהסוג שאתה יכול לדמיין תחילה. לא מדובר בכסף בבנק או בדברים שנערמים. מדובר בשפע של הרוח עצמה, באנרגיה הרגשית שעוברת בך כשמשהו נוגע בך עמוקות, ומה אתה עושה עם האנרגיה הזו ברגע זה.
השער נקרא לעתים קרובות "שפע" או "רוח שפע". זהו הדלק הרגשי שכאשר מכוון אותו במודע, יכול להזיז הרים, להרים לבבות וליצור נדיבות יוצאת דופן. כשהיא מתבטאת באופן לא מודע, היא קורסת למשהו הרבה יותר קשה לחיות איתו: הקורבן.
הטבע הרגשי של שער 55
מקלעת השמש פועלת בגלים. זה לא זמזום קבוע. הוא עולה ויורד, לפעמים בתוך אותה שעה, לפעמים על פני ימים. שער 55 הוא המפתח הספציפי של הגל הזה. זו הרוח שחיה בתוך הזרם הרגשי, החלק בך שמתרגש באמת ממה שאתה רואה, שומע, מרגיש ועדה.
כאשר הגל גבוה, אנשי שער 55 (וכל מי שהשער הזה מופעל באמצעות מעברים או נוכחות של אחרים) חווים מלאות. הלב נפתח. יש רצון לתת, לחלוק, לכלול, לפנק. העולם מרגיש עשיר עם אפשרות וחיבור.
כאשר הגל נמוך, אותה פתיחות הופכת לריק. והריק הוא המקום שבו ממתין הצל.
הצל: קורבנות
הצל של שער 55 אינו עדין. זה הקול שאומר, שום דבר לא מספיק אף פעם. תראה מה נתתי. תראה כמה אני סובל. למה אף אחד לא מזהה אותי?
קורבנות בשער 55 היא זהות רגשית. זה קורה כשאתה נצמד לקצה הנמוך של הגל ומתחיל לספר את חייך כסיפור של התעללות, התעלמות או תגמול נמוך. זה יכול להיראות כך:
- הקדוש הקדוש שנותן ונותן ואחר כך מחזיק את ספר החשבונות כלפי אחרים
- הפצוע שמשתמש בתצוגות רגש כדי להשיג אהדה
- המתלונן הכרוני שמנקז כל חדר אליו הם נכנסים
- האדם ששומר על ניקוד, שזוכר כל קלות, שמנצל את הנדיבות שלו בנשק
מה שהופך את הצללית הזו לדביקה במיוחד הוא ששער 55 הוא באמת נדיב. לעתים קרובות מתרחשת נתינה אמיתית, הקרבה אמיתית, עבודה רגשית אמיתית. הצל אינו שקר. זוהי אמת חלקית שהפכה חדה. עשיתי כל כך הרבה בשבילך הופך למשפט שיוצר חובות ולא חיבור.
המתנה: שפע של רוח
המתנה של שער 55 היא החוויה המלאה והבלתי מוגבלת של להתרגש מהחיים. זה החזה החם, הגרון שרוצה לשיר, הידיים שרוצות לתת. זוהי הנכונות להשתנות על ידי מה שאתה פוגש ולתת לשינוי הזה לזרום דרכך אל העולם.
אנשים שחיים במתנה של 55 הם בלתי נשכחים בגלל החום שלהם. הם גורמים לך להרגיש שרואים אותך. הם שמים לב לדברים הקטנים. לרוב הם אלו שמזמינים סיבוב נוסף, מביאים מתנה ללא סיבה, או שולחים את הטקסט שנוחת בדיוק ברגע הנכון. הנדיבות שלהם אינה עסקה. זה לא דורש החזרה. זו זליגה.
זו בעצם המשמעות של שפע של רוח. כל כך הרבה זז דרכך שאתה לא יכול שלא לשתף אותו. זה לא קשור לעוד. זה קשור להיות נקבובי יותר, פתוח יותר, חי יותר לרגע.
בחיי היומיום
מבחינה מעשית, ההבדל בין הצל למתנה מסתכם בדרך כלל בשאלה אחת: האם אני נותן מתוך מלאות, או שאני נותן מתוך ריקנות?
אם אתה נלכד בצל, אתה עלול:
- שלח הודעה שמזכירה בעדינות לאדם השני את כל מה שעשית
- שמור על חום עד שאתה מרגיש מוערך מספיק כדי לשחרר אותו
- השתמש במצב הרגשי שלך כמנוף בוויכוח
- הרגש ממורמר כאשר נדיבותך אינה נענית באותה מידה
אם אתה חי במתנה, אתה עשוי:
- הציעו משהו ובאמת תשכחו ממנו מיד
- תן למצב הרוח שלך להשתנות עם הגל מבלי להפוך את זה לבעיה של מישהו אחר
- מצא שמחה בנתינה שאינה תלויה בתגובה
- לנוע בעוצמה רגשית בסקרנות ולא בזהות
עבור אלה עם שער 55 מוגדר, זהו תרגול לכל החיים. מקלעת השמש הוא מנוע, ומנועים רוצים לזוז. השאלה היא אם המנוע הזה מניע את הבעת הרוח או חודר תלונות ישנות.
עבור אלה ששער 55 פתוח, העבודה שונה אך קשורה. אתה מגבר עמוק של התדר הזה. אתה מרגיש את רוח השפע אצל אחרים, ואתה יכול להיות מותנה בה, להימשך לדרמה, להימשך לקדושים, או לחוות ללא הרף את עלייתה ונפילתה של נדיבות רגשית כשהיא נעה במערכות היחסים שלך. המתנה שלך היא החוכמה שמגיעה מהרגשה של הכל בלי להחזיק בה.
תרגול קטן אחד
כשהגל נמוך, והקול בראש שלך מתחיל להישמע כמו רשימה ארוכה של מה שמגיע לך, נסה זאת. עשה מעשה אחד קטן ולא מתועד של נדיבות. לא בשביל קרדיט. לא לשם הכרה. רק בגלל שמשהו בך רוצה.
שימו לב מה קורה בגל אחר כך. לעתים קרובות, המתנה חיכתה בצד השני של הבחירה הקטנה לתת שוב.
זהו שער 55, עובד כפי שתוכנן. הרוח לא נגמרת. זה משתתק רק כשאנחנו מפסיקים לבטוח בו.