שער 60 שורה 6: הקבלה האובייקטיבית - החכם על הגג
שער ההגבלה - ההקסגרמה קואן, השורה השישית בטריגרם העליון, שמדבר באופן מסורתי על הענווה והחוכמה שמגיעות רק כאשר הגל הרגשי ביצע את חילוף החומרים במלואו את ההבנה שלא הכל אפשרי. כאשר שער 60 בכללותו נושא את ההכרה הבוגרת והמלנכולית שהחיים מוגבלים, קו 6 מעביר את ההכרה הזו לשלב החיים השלישי: המודל לחיקוי שעלה על הגג ועכשיו מסתכל מלמעלה על הקומדיה האנושית של הגעגוע, לאחר שכבר חיו את הגרסה שלו שלה.
הנושא בתוך השער
שער 60 מלמד קבלה דרך הגבלה; החוכמה שלה היא שאי קבלה הופכת למחלה. שורה 6 מעניקה להוראה זו צורה טרנספרסונלית מובהקת. הנבדק מהשורה השישית מבלה את שלושים ושנותיו הראשונות על הגג בהתבוננות בניסויים שלו, השלב האמצעי שלו מעביר את ההתבוננות הזו לחייהם של אחרים, והשלב השלישי שלהם מגלם את המודל לחיקוי המיושב. בשורה 6, ההתחשבנות הרגשית של שער 60 עם הגבלה מבשילה לאובייקטיביות. האדם כבר לא מתחבט בגבולות שלו - הוא עדים לכל אחד. הם הופכים לזקן שבלי להטיף, פשוט הוא ההדגמה שדי לחיים סופיים, באהבה מלאה.
המתנה: ביטוי מודע
במתנה שלו, שורה 6 של שער 60 היא האדם שהאופטימיות שלו הושגה ולא הושאלה. הם עברו אכזבה והגיחו עם קבלה שקטה וזוהרת המשדרת ללא הוראה. אחרים מרגישים שנפגשו, לא נשפטים. המודעות המשולשת לשורה השישית - קריאת עצמם, את האחר ומה שקורה ביניהם - מעניקה לשורה זו גאונות מסוימת לראות היכן מתנגדים למגבלה שלא לצורך. הנוכחות שלהם נוטה להביא ריכוך. לעתים קרובות הם אלה שנקראים בחדר כאשר מישהו זקוק לתזכורת שאבל ושמחה אינם הפכים, ושהגל הרגשי, כשהוא רכוב עליו כהלכה, הוא בעצמו סוג של חסד.
הביטוי המודע של הקו הזה הוא אופטימיות ששורשיה בריאליזם. הם אינם מתכחשים לגבולות; הם התיידדו איתם, ובהתיידדות עם גבולות הם גילו סוג של חופש שאלו שעדיין נלחמים למען הבלתי מוגבל אף פעם לא מגיעים אליו.
הצל: ביטוי לא עצמי
בלא-עצמי, השורה השישית של שער 60 יכולה להפוך למודל המר לחיקוי - המבוגר אשר מהגג מרצה לכפר על חוסר התוחלת של החתירה תוך שהוא מתרעם בסתר על כך שאיש אינו מסתכל למעלה. האובייקטיביות הופכת קרה; האופטימיות מתכרבלת לחיוך יודע שמוציא ולא כולל. יש כאן צורה מסוימת של מלנכוליה, כמעט תיאטרלית, שבה האדם לובש את הסבל שלו כאישור ומשתמש בניסיון שלו כנשק. מכיוון שהקו השישי יכול לחיות כל כך הרבה מהחיים באמצעות התבוננות, קיים סיכון שלעולם לא ייכנס שוב לחדר. הצל רוצה הכרה בטיפוס שעשה, וכשההכרה הזו לא מגיעה, הוא נסוג עוד יותר לסמכות סובייקטיבית.
טון פלנטרי
באופן קלאסי, יופיטר (♃) מרומם בעמדה זו: כוכב הלכת הנרחב והנדיב משתלב בהרמוניה עם האופטימיות הרווחת של הקו ומעניק רחבה פילוסופית לקבלה - הבכור שמברך את מה שיש. שבתאי (♄) הוא הנזק: הגבלת עמידה בהגבלות מייצרת פטליזם דיכאוני, זקן שאינו יכול לברך את הגבול, רק להתייאש ממנו, בטעות בהתכווצות הגל הרגשי עם האמת של המציאות עצמה.
הפעלה בתרשים
כאשר נישא כקו פרופיל (6/2 או 6/3), אנרגיה זו צובעת את כל החיים בתדירות המודל לחיקוי של קבלה בוגרת. במהלך מעבר השמש של 6/12, כאשר השמש נכנסת בשערי הקו ה-12 ומשתקפת דרך ה-6, הקו הזה נדלק לכולם, ומציע נשימה קולקטיבית - רגע של פרספקטיבה בו מגבלה מתגלה כמורה ולא כגנב. הפעלות פלנטריות אישיות נוטות להביא מפגשים עם דמויות מבוגרות וחכמות יותר, או עם היכולת המאוחרת של האדם לברך את מה שלא ניתן היה לשנות.
ההזמנה של שער 60 קו 6 היא להישאר על הגג מספיק זמן כדי להפוך למזג האוויר, לא לחדשות.