סוג הוא הסיווג הבסיסי בעיצוב אנושי, שנקבע לפי איזה מבין תשעת המרכזים מוגדרים כמקורות אנרגיה עקביים ב-BodyGrap של אדם
מילון מונחים I — מונחי ליבה
סוג
Type הוא הסיווג הבסיסי בעיצוב אנושי, שנקבע לפי איזה מבין תשעת המרכזים מוגדרים כמקורות אנרגיה עקביים ב-BodyGraph של אדם. ישנם ארבעה סוגים - מניפסטור, מחולל, מחולל ביטוי ומקרן - ועוד חמישי, הרפלקטור, שאין לו מרכזים מוגדרים. כל טיפוס נושא תפקיד מובהק בעולם, הילה מסוימת ודרך מתאימה של עיסוק נכון בחיים. הכרת הסוג שלך היא השלב הראשון והחיוני ביותר במערכת, מכיוון שהוא חושף את הנושא האסטרטגיה, החתימה והלא-עצמי שינחה את הניסוי שלך בעיצוב שלך.
אסטרטגיה
אסטרטגיה היא הגישה המכנית הנכונה ליצירת קשר עם העולם על פי סוג האדם, המתארת כיצד אנרגיה צריכה לזרום החוצה ולא כיצד לכפות תוצאות דרך המוח. זו לא רשימה של מטרות או הצהרות אלא דרך לנוע בהרמוניה עם ההילה והעיצוב של האדם: מניפסטורים נמצאים כאן כדי ליידע, גנרטורים ומחוללי ביטוי להגיב, מקרנים להמתין להזמנה, ורפלקטורים להמתין למחזור ירח לפני קבלת החלטות חשובות. כאשר עוקבים אחריה, האסטרטגיה מייצרת את החתימה; כאשר מתעלמים, הוא מייצר את ערכת ה-No-Self. אסטרטגיה וסמכות יוצרות יחד את הליבה המעשית של החיים בניסוי העיצוב האנושי.
סמכות
סמכות היא המנגנון הפנימי, המבוסס על הגוף, לקבלת החלטות נכונות, הנחשב לאמין הרבה יותר מהמוח המותנה בעיצוב אנושי. לכל אדם יש אחת מכמה סמכויות - רגשית (מקלעת שמש), קודש, טחול, אגו/לב מתבטא, מוקרן עצמי, שכלי/חיצוני או ירח (עבור משקפים) - שנקבעות לפי איזה מרכז סמכות פנימי מוגדר. הרשות פועלת באמצעות תחושה, צליל, טעם, כיוון או בהירות, בהתאם לסוג, ונועדה לעקוף את "לא-עצמי" של המרכזים הפתוחים והלא מוגדרים. חיוני שהאסטרטגיה והסמכות יחולו ביחד: האסטרטגיה קובעת כיצד לעסוק בחיים, בעוד שהסמכות מנהלת את ההחלטות המתקבלות במסגרת ההתקשרות הזו.
הילה
הילה היא השדה האלקטרומגנטי המקיף כל ישות ומשמש כחתימה אנרגטית של טיפוס, המעצב באופן בסיסי את האופן שבו אדם מקיים אינטראקציה עם אחרים ועם העולם. כל אחד מארבעת הטיפוסים - והמשקף - פועלים בתוך הילה מובחנת: למניפסטים יש הילה סגורה ודוחה שיוזמת פגיעה ממרחק; לגנרטורים ולגנרטורים המניבים הילה פתוחה ועוטפת שמושכת את החיים אליהם; למקרנים הילה ממוקדת וסופגת שחודרת וקוראת אחרים; ולרפלקטורים יש הילה עמידה דוגמתית המשקפת ומעריכה את הסביבה. ההילה אינה מטפורית אלא מתייחסת אליו כאל שדה מילולי הקובע את המכניקה של מערכות יחסים, הכרה ואינטראקציה נכונה. אי הבנה של ההילה של אדם מוביל לאלץ חיים במקום לאפשר להם לפגוש אותך באופן שבו העיצוב שלך נבנה כדי לקבל אותם.
חתימה
החתימה היא התחושה החיובית והניתנת לזיהוי המתעוררת כאשר אדם חי בהתאמה לסוג ולאסטרטגיה שלו, ומשמשת כאישור של הגוף לכך שהאנרגיה זורמת כהלכה. לכל סוג יש את החתימה שלו: גנרטורים מרגישים סיפוק, גנרטורים מפגינים מרגישים שלווה, מניפסטים מרגישים שלווה, מקרנים מרגישים הצלחה, ורפלקטורים מרגישים הפתעה. הוא מורגש ברגע, דרך הגוף, והוא הקוטב המנוגד לנושא ה-No-Self. החתימה אינה מטרה שיש להשיגה אלא תוצר לוואי של מכניקה נכונה - כאשר אסטרטגיה וסמכות זוכות לכבוד, החתימה מתגלה באופן טבעי כמעין מצפן פנימי.
לא עצמי
לא-עצמי מתייחס לתחושה או לנושא השליליים החוזרים על עצמם, המאותתים שאדם חי נגד העיצוב שלו, הנובע בדרך כלל מההתניה של המרכזים הפתוחים והבלתי מוגדרים. כל סוג נושא נושא אופייני לא-עצמי: גנרטורים חשים תסכול, מחוללי ביטוי חווים שילוב של תסכול וכעס, מניפסטים חשים כעס, מקרנים מרגישים מרירות, ומחזירי אור חשים אכזבה. זה לא כישלון מוסרי אלא אינדיקטור מכני לכך שלא עוקבים אחר האסטרטגיה והסמכות, או שהמוח גובר על חוכמת הגוף. זיהוי ה-No-Self נחשב לאחד השלבים החשובים ביותר בניסוי, שכן הוא מאפשר לאדם לעצור, להרהר ולחזור לדרך הנכונה של עיסוק בחיים.
הגדרה
הגדרה מתארת כיצד המרכזים המוגדרים של אדם מחוברים דרך ערוצים שלמים, ויוצרים את המבנה העקבי, הקבוע והאמין של האנרגיה שלו. זהו החלק ב-BodyGraph שאינו מתנודד, המייצג את האמת המכנית של מי אדם בלתי תלוי בהתניה. ההגדרה מתחלקת למספר דפוסים: הגדרה יחידה (קיבוץ מחובר אחד), הגדרה מפוצלת (שתי קבוצות שאינן מחוברות ישירות), פיצול משולש, פיצול ארבעה כיוונים ו-No Definition (שדה הדגימה הפתוח של ה-Reflector). דפוס ההגדרה חושף כיצד אדם מעבד חוויה, היכן הוא חווה נושאים של חוסר עקביות, וכיצד הם יוצרים ומקיימים קשרים עם אחרים. הבנת ההגדרה של האדם היא המפתח כדי לראות את ההבדל בין מה שהוא באמת "אתה" ומה נלקח מהתניה של המרכזים הפתוחים.
הניסוי
הניסוי הוא ההשערה המעשית של העיצוב האנושי עצמו - ההזמנה ליישם את הסוג, האסטרטגיה והסמכות של האדם כניסוי אמיתי ולהתבונן בתוצאות לאורך זמן, במקום כמערכת של אמונה להתקבל מבחינה אינטלקטואלית. הניסוי, שנוסח במקור על ידי Ra Uru Hu כתקופה מובנית של מחויבות (המצוטטת לעתים קרובות כמעבר מלא של הצמתים, בערך שבע שנים) שבמהלכה אדם עוקב בקפדנות אחר האסטרטגיה והסמכות שלו בחיי היומיום, הניסוי נועד להסיר את ההתניה של המוח הלא-עצמי. הנחת היסוד היא פשוטה: חיו לפי התכנון שלכם למשך התקופה שנקבעה, שימו לב כיצד הגוף מגיב, והשוו את התוצאות לחוויה הקודמת שלכם של כפיית חיים. הניסוי אינו דוקטרינה אלא חקירה אישית, והדרישה היחידה שלו היא כנות בהתבוננות בחתימה ובאי-עצמי כפי שהם עולים.