הצלב הגלגול של החינוך הוא צלב ישר זווית, כלומר השמש ממוקמת בצד הזווית הימנית של המנדלה. בצלב ישר זווית, ה-fou
צלב החינוך בגלגול (צמוד) - שער 34
הצלב והזווית שלו
צלב ההתגלמות של החינוך הוא צלב ישר זווית, כלומר השמש ממוקמת בצד הזווית הימנית של המנדלה. בצלב בזווית ישרה, ארבעת השערים שייכים לאותו רובע של המנדלה, מה שהופך את מטרת החיים לאישית עמוקה ומונעת על ידי גורל אינדיבידואלי ולא קארמה טרנס-פרסונלית קולקטיבית. הצלב נקרא על שם הצירוף של כוחות - האדם עומד בצומת של שני זרמי אנרגיה מנוגדים לכאורה, והנושא של הצלב עולה מהאופן שבו הזרמים הללו נפגשים, מתנגשים ובסופו של דבר מלמדים.
בתצורה זו, שמש האישיות מעוגנת בשער 34, שער הכוח, המכונה גם שער הישות הגדולה. שער 34 הוא ביטוי מרכז השורש של כוח טהור, אינסטינקטיבי, גלום. זה השער של הכריזמטי, המנהיג, זה שרק נוכחותו יכולה להזיז חדר. כוחו אינו שקט - הוא כוח החיים הגולמי של הגוף עצמו, המקבילה היאנגית לשער 20 (שער העכשיו). כאשר שער 34 פעיל, הפרט כאן כדי להדגים איך זה נראה לפעול מתוך סמכות קבועה ויצרית ולא מהתניה חברתית.
הנושא: כוח קבוע של המנטור
הנושא של הצלב הזה, כפי שמועבר דרך ההפניה, הוא הכוח הקבוע של המנטור. זה לא צלב של הוראה מוסדית או של הפצת מידע באופן רחב. זה צלב על העצמה ישירה, אישית, אחד לאחד. האדם עם הצלב הגלגול הזה כאן כדי להשתמש בכוח הטבוע שלו - סמכותו הקבועה, היצרית והגופנית - בשירות של תמיכה ביחידים ספציפיים לאורך דרכם.
החינוך כאן אינו תוכנית לימודים. זה שידור. האדם מגלם דרך הוויה שיש בה כוח, ובהיותו ליד הכוח הזה, אנשים ספציפיים מתחזקים, מחוזקים ומצוידים ללכת בדרכם שלהם. זהו המנטור שאינו מרצה אך רק נוכחותו מלמדת. השילוב הוא במתח שבין כוח גולמי לבין האיפוק הנדרש כדי להפעיל אותו לטובת האחר.
איך השמש בשער 34 מעצבת את מטרת החיים
מכיוון שהשמש המודעת יושבת בשער 34, הפרט ער לכוחו. הם יודעים, לעתים קרובות מגיל צעיר, שהם חזקים. זו לא ידיעה מופשטת - זו מודעות מורגשת, סלולרית. האתגר ומטרתו של הצלב הם לתעל את הכוח הזה עם הבחנה, לכוון אותו לאנשים הנכונים, בדרך הנכונה, בזמן הנכון.
המבנה ההרמוני מחזק זאת: שער 34 (שורש) מבטא את העוצמה; שער 20 (גרון) מבטא אותו כנוכחות וכריזמה ברגע; שערים 59 ו-55 בקודש משלימים את המעגל של אינטימיות, פיזור ושפע שמזין את עבודתו של המנטור. מטרת החיים היא לא לצבור כוח, אלא להתבסס בו עד כדי כך שאחרים עשויים לשאוב ממנו.
כאשר אדם זה עומד בעיצובו, הוא משדר חיוניות שאין לטעות בה. אנשים ספציפיים נמשכים אליהם לא לשם הוראה אלא לשם עדות. החינוך שהם מציעים הוא דוגמה לחיים שחיים מתוך סמכות קבועה ומגלמת - והדוגמה הזו היא הלקח.


