צלב הזווית השמאלית של האינדיבידואליזם הוא חתימת העיצוב האנושית של ישות שעצם נוכחותה מפרה את שיווי המשקל של הסובבים אותם. איפה קר אחרים
צלב זווית שמאל של אינדיבידואליזם - הפרובוקציה (שער 39)
הנושא של אינדיבידואליזם מעורר
צלב הזווית השמאלית של האינדיבידואליזם הוא חתימת העיצוב האנושית של ישות שעצם נוכחותה מפרה את שיווי המשקל של הסובבים אותם. היכן שצלבים אחרים מתבטאים באמצעות פעולה, יצירה או שירות, הצלב הזה מבטא באמצעות חיכוך - סוג החיכוך המפריד בין מה שחי באדם לבין מה שהוא רגיל בלבד. אינדיבידואליזם כאן אינו מתכוון לבדידות או אקסצנטריות לשמה. זה אומר לעמוד כל כך איתנים בתדר שלו שאף אחד בחדר לא יכול להישאר ניטרלי.
שער 39, הפרובוקציה, הוא המנוע של הצלב הזה. שער הרוח הוא שמאתגר, השער שמתקרב לחיים באופן שדורש תגובה. שלא כמו פרובוקציה מודעת - עירוב מכוון של עימות - שער 39 מעורר על ידי קיומו. טבעו הוא להיות הגורם המרגיז שסביבו נוצרת הפנינה.
הזווית השמאלית והקארמה הטרנספרסונלית
כינוי הזווית השמאלית מסמן את הצלב הזה כאחד של קארמה טרנס-פרסונלית, כלומר המטרה אינה מכוונת בעיקר את עצמה. הגלגול שזור במרקם של אחרים' חיים. מה שהנושא חווה, אחרים יעברו חילוף חומרים. הצלב נושא התחייבות שלא ניתן למלא לבד; זה דורש קהל, קהילה, תחום של מערכות יחסים שבו החיכוך יכול לעשות את עבודתו.
זו קארמה לא כעונש אלא בתור ירושה. הנשמה מגיעה כבר מסובכת בדינמיקה התייחסותית ספציפית, והצלב הוא הכלי שדרכו ההסתבכויות הללו עוברות טרנספורמציה. נושא האינדיבידואליזם הוא קריטי כאן: טרנספורמציה לא יכולה לבוא באמצעות קונפורמיות. העבודה נעשית על ידי היותך עצמי בלתי ניתן לצמצום.
השמש המודעת בשער 39
כאשר השמש המודעת מעוגנת בשער 39, הפרובוקציה הופכת לזהות מודעת ולא לדפוס עיוור. האדם יודע, ברמה מסוימת, שהם מטרידים אנשים. אולי אפילו יראו את זה מגיע. מה ששער 39 תורם במיוחד הוא ההפעלה של אחרים' טבע רגשי ורוחני. ערוץ המאבק 39-55 מקשר בין המוח המופשט לגל הרגשי, ושער 39 יושב בקצה הראש, ומייצר את האתגר שרוח 55 צריכה לעמוד בו.
שער מודע 39 לא רק מעורר מחשבה - הוא מעורר תחושה. זה מעורר מחדש את מה שאחרים דיכאו: העומק הרגשי שלהם, החיים שלהם, הנכונות שלהם להתרגש. הנוכחות של הנושא מתפקדת כמראה שמראה לפתע לאדם האחר את הצבע המלא של מה שהפחיתו לאפור. ההלם שזה מייצר אינו אכזריות. הטלטלה ההכרחית היא שקודמת לכל שיקום עצמי אמיתי.
המתנה כפולה. יש אנשים, תחת השפעת השמש הזו, סוף סוף אוזרים את האומץ לתפוס את חייהם - להפסיק לחכות, להפסיק לדחות, להפסיק לבצע בטיחות. אחרים מוצאים שעולמם מסודר מחדש בדרכים שלא יכלו להנדס בעצמם, נפתח לאפשרויות שלא היו קיימות לפני המגע. שתי התוצאות הן אותה מטרה המתבטאת במפתחות שונים: פירוק חוסר תחושה, החזרת סוכנות.
לחיות את הצלב
לחיות את הצלב הזה פירושו לקבל את זה שייקרא לא נכון. פרובוקציה הנובעת מהוויה ולא מתוך כוונה כמעט ואינה מכריזה על עצמה. אחרים ישליכו עליו כוונה, יקראו עוינות או מניפולציות שבהן יש רק תדירות. הביטוי הבוגר אינו מגן מפני ההשלכות הללו; זה פשוט ממשיך. האינדיבידואליסט יודע שלהיות מובן זה לא העיקר. הנקודה היא ההתעוררות המחודשת הבאה בעקבות.


