צלב הזווית השמאלית של הגירה מעוגן על ידי השמש המודעת בשער 18, התיקון. הוא שייך למשפחת קרוסי הזווית השמאלית (קארמה טרנספרסונלית).
צלב זווית שמאלית של הגירה - תצורת שער 18
סקירה כללית
צלב הזווית השמאלית של הגירה מעוגן על ידי השמש המודעת בשער 18, התיקון. הוא שייך למשפחת צלבי הזווית השמאלית (קארמה טרנס-פרסונלית), כלומר מטרת החיים שלו אינה נוצרת על ידי רצון אישי אלא נשאבת מהשדה הקארמתי של אינטראקציה עם אחרים. הגירה לכאן אינה פירושה בהכרח רילוקיישן גיאוגרפי; הוא מצביע על תנועה בין אנשים, תפקידים ותנאים. נושא הצלב הוא חציית ספים מתמשכת שבה נתקלים במשהו לא גמור ויש לשפר אותו.
השמש המודעת בשער 18: תיקון כמטרה חיים
שער 18 הוא שער התיקון, השיפוט והסמכות לערער על מה שאינו מתפקד במשפחה, בעבודה או במערכות חברתיות. כאשר זוהי השמש המודעת, האישיות בנויה סביב עין חדה למה שבור, מיושן או לא מיושר. האדם מקרין לחץ שלא נאמר - אהבה לתיקון, חידוד והידוק מבנים שהתרופפו. הם אינם צופים פסיביים; האנרגיה של שער 18 מתעקשת על תיקון.
במודע, השמש הזו מעניקה לאדם מוניטין של קפדני, עקרוני וקשה לסיפוק. הם נושאים תקן שקט. אלמנט ההגירה נוצר מכיוון שתיקון בהגדרה אחת ממצה את עצמו בסופו של דבר; הנשמה חייבת להמשיך ולמצוא שדה חדש שבו נדרשת יכולת ההבחנה שלה. החיים הם לעתים נדירות סטטיים.
הזווית: קארמה טרנספרסונלית
הזווית השמאלית מציינת זאת כצלב של קארמה טרנס-פרסונלית. המטרה אינה נכתבה בעצמה; הוא מופעל דרך מפגש עם אחרים. הערת ההתייחסות - "באמצעות מערכות יחסים אתה מוצא את מה שצריך לתקן שלך; כל פגישה היא משימה חדשה של שיפור" - תופס את זה בדיוק. תוכנית הלימודים הקארמית מועברת על ידי אנשים, לא על ידי שאפתנות אישית. כל מפגש הוא אירוע אבחנתי: האדם, המצב או הסביבה האחרים חושפים את הקצה המדויק שבו נדרש תיקון.
אדריכלות השער: 18/17 | 52/58
הצלב בנוי מהניגוד של ציר השמש-כדור הארץ המודע והציר צדק-הצומת הצפוני הלא-מודע.
- שמש מודעת בשער 18, כדור הארץ בשער 17: האישיות מבטאת תיקון; הגוף הלא מודע מחזיק בדעות (שער 17) המצדיקות וממרצות את הדחף המתקן. פסקי דין חזקים; ההרשעות הבסיסיות שקטות יותר אך מתמשכות.
- צדק בשער 52, צומת צפוני בשער 58: ציר ישר זווית זה מוסיף את מוטיב הנדידה. שער 52 (אי-פעולה / שקט) הוא מרכז הכבידה המחזיק את הצלב בין התנועות, בעוד שער 58 (שמחה / חיוניות) מספק את המשיכה המגנטית לעבר מה שחי ובלתי-גמור. יופיטר מרחיב את טווח הצלב, ומבטיח שהתיקונים שבוצעו אינם מקומיים אלא אדוות כלפי חוץ.
לחיות את הצלב
אלו הנושאים את הצלב הזה לא אמורים להתיישב. משימת השיפור שלהם מסתיימת במקום אחד ומתחילה מחדש במקום אחר. מערכות יחסים מתפקדות כתוכנית לימודים: כל אדם שנפגש הוא פרק של תיקון. האתגר הוא להימנע ממרירות כאשר הסטנדרטים אינם עומדים, ולהכיר בכך שההגירה עצמה - הנכונות להמשיך לנוע - היא הצורה שהשירות שלהם מקבל.