צלב הזווית הישרה של צלב האחדות הוא צלב גלגול המעוגן בשער 44, שער הכוננות. הצלב הזה פועל בתוך הגאום של הזווית הישרה
צלב זווית ישרה של האחדות (44/24 | 19/33)
צלב הזווית הימנית של האחדות הוא צלב התגלמות המעוגן בשער 44, שער הערנות. הצלב הזה פועל בגיאומטריית הזווית הישרה, כלומר מטרת חייו מתגשמת באמצעות מפגש עם אנשים והפגישה ביניהם בצורה אישית, מונעת גורל. הצלב נוצר על ידי האנרגיות המשולבות של שערים 44 ו-24 (ערוץ המודעות) ושערים 19 ו-33 (ערוץ האובד). יחד, אלה יוצרים תצורה שבמרכזה איחוד מה שהופרד, לא באמצעות כוח, אלא באמצעות השדה המגנטי של דפוס זכור ונוכחות רדיקלית.
נושא הצלב הוא עירנות לדפוסי האחדות. שער 44, הממוקם במרכז הטחול, נושא את הזיכרון האבולוציוני של המודעות השבטית. זה השער של הצופה, זה שמבחין מתי דפוס משלים את עצמו, מתי חוזרים מחזורים, כשמישהו נעדר מספיק זמן כדי לקבל את פניו בחזרה. הערנות הזו אינה נפשית. זה סומטי ואינטואיטיבי. ה-44 זוכר, דרך הגוף והשדה, את הצורה הארכיטיפית של הפרדה ואיחוד. השמש המודעת בשער 44 מעניקה לצלב הזה את הטעם הספציפי שלו: המחזיקים בו יודעים, ברמה התאית, שמטרת ההפרעה היא איחוד מחדש. כל אובדן חוזר. כל גולה חוזר הביתה. הם מזהים את רגע הסף, נקודת המפנה שבה חלקים מפוזרים מוכנים להרכבה מחדש.
הזווית היא זווית ישרה, הגיאומטריה של הגורל האישי ברובע הדואליות. צלבי זווית ישרה נועדו לפגוש אחרים באמצעות אינטראקציות אישיות עמוקות, אחד לאחד. הגורל כאן אינו בודד. הוא מתגשם רק באמצעות מגע, חילופי דברים ומפגש בין שדות. הערנות 44 הטעמים מתפקדת כזיכרון אינטואיטיבי קבוע, זיהוי גוף עמוק של איזה דפוס משחק, מי מוכן לחזור ואיזה מפתח פותח את השלב הבא של האחדות. הערת ההתייחסות לצלב זה מדברת בדיוק על כך: אתה זוכר דפוס מפתח אחד שעוזר לאחד. אין הרבה תבניות. אחד.
זהו המנגנון של הצלב. שער 44 מחזיק את התבנית. שער 24, התאום שלו בערוץ המודעות, מספק את הרציונליזציה, את התמורה הנפשית, את השם למה שהגוף כבר יודע. שער 19, שער הרצון בשורש, מספק את הרעב שמרחיק את האבוד מלכתחילה, ומאוחר יותר, את הרעב לחזור. שער 33, שער הפרטיות, נותן את המשמעת של הנסיגה, הנסיגה הדרושה לפני שכל מפגש אמיתי יכול להתרחש. הצלב כולו הוא מעגל אחד: הערנות שמזהה את הפרידה, המודעות שמבינה אותה, הרצון שמזין את המסע הרחק והפרטיות שמאפשרת לחזרה להיות אותנטית.
אדם עם הצלב הזה חווט במודע דרך 44 החיים בוודאות פנימית שהכל מתקדם לקראת ההשלמה שלו. הם לא צריכים לייצר אחדות. הם צריכים להישאר ערניים. הערנות היא התרגול. זיכרון הדפוס בטחול הוא המפתח, החוט היחיד שהם מחזיקים בזמן שאחרים מתפזרים, ההכרה שכל מה שיצא יחזור פנימה, ושהתפקיד של הגלגול המסוים הזה הוא להיות זה ער ברגע החזרה ומי שיודע, לפי התחושה, מה נדרש כדי לקבל את פני החתיכות הביתה.