קו מודל לחיקוי 6: מוטיבציה טרנסנדנטית בעיצוב אנושי
יש סוג מסוים של בני אדם שמתבונן בחיים מלמעלה לפני שהוא נכנס לתוכם. מי נסוג מהרעש של רצון, פחד, תקווה וצורך, ומתבונן בשקט מה בעצם מוטיבציה עושה לאנשים. בעיצוב אנושי, האדם הזה נושא את קו מודל לחיקוי 6 בצד האישיות - תצורה שממסגרת מחדש את כל השאלה מה מניע אותנו.
ששת המניעים של המשתנה
המשתנה הוא החלק של תרשים העיצוב האנושי שחושף כיצד ישות מחווטת מבחינה קוגניטיבית ומוטיבציונית. הוא מפנה חץ לאחד משני כיוונים - שמאלה או ימינה - ומתוך האינטראקציה של החצים הללו, נוצרות שישה מניעים מרכזיים. כל אדם על הפלנטה פועל על אחד מאלה כדלק העיקרי שלו:
- פחד - "אם אעשה את זה, משהו רע עלול לקרות." סורק לאיתור סכנה, מגן, זהיר.
- תקווה - "אם אעשה את זה, משהו טוב עלול לקרות." מצפה קדימה, אופטימי, סבלני.
- רצון - "אני רוצה את זה." ממוקד בעצמו, נמשך למה שמרגיש טוב, מחפש תחושה.
- צריך - "אני צריך את זה כדי להרגיש בסדר." תלוי חיצוני, דורש נוכחות, אימות או גירוי.
- אשמה - "אני צריך או לא צריך לעשות את זה." מונע מחויבות, מחזיק בזיכרון, אחראי.
- תמימות - "אני לא יודע, אני פשוט יודע." לא מוטרד, לא מושפע, פשוט פועל.
אלו לא פגמי אופי או סגולות. הם מכניים. הם המנועים במרתף. רוב האנשים לא בוחרים איזה מנוע יש להם - הוא מותקן בלידה. העבודה של Human Design היא לא לשנות את המנוע, אלא להפסיק להילחם איך הוא פועל.
התפקיד: איך אנחנו רואים את עצמנו
מעל ששת המניעים יושב התפקיד. התפקיד הוא החץ הימני העליון של המשתנה, והוא מייצג את ההשקפה של האישיות - הדימוי העצמי, האופן שבו אנו מזהים את עצמנו באופן אינסטינקטיבי. זה החלק בנו שאומר, "אני מרפא", או "אני הוגה דעות", או "אני מורד", הרבה לפני שלעולם יש לומר דבר בעניין.
לתפקיד שישה שורות, שלכל אחת מהן טעם משלו של זיהוי עצמי. קו 1 הוא יסוד - שקט, חוקר, בונה מהיסוד. קו 6 הוא האחרון והמרחיב ביותר - קו מודל לחיקוי.
שלושת השלבים של קו 6
שורה 6 בכל עמדה - תפקיד או אחר - עוברת דרך שלושה שלבי חיים נפרדים. זו הגאונות המבנית של הקו:
שלב ראשון (בערך לידה עד סוף שנות העשרים): הגג. האדם יושב על גג החיים, מתבונן בכל דבר מלמעלה. הם מרגישים מעט מחוצה לו, צופים בעולם בוער ופורח מבלי שעדיין מצפים מהם להשתתף. זה לא כישלון בשיגור - זו נסיגה מכנית מכוונת.
שלב שני (סוף שנות העשרים עד תחילת שנות החמישים): הירידה. האדם יורד מהגג ומתחיל את העסק המבולגן של להיות אנושי. כאן מתרחשים הניסויים האמיתיים. טעויות, אהבות, אובדנים, כל הניסיונות הרגילים. השורה השישית זוכה כאן לחוכמתה.
שלב שלישי (תחילת שנות החמישים ואילך): המודל לחיקוי. האדם אינו עוד הצופה, ואינו אבוד עוד בניסוי. הם עברו את זה. הם הרוויחו את הזכות לעמוד על משהו. עכשיו החיים שלהם הופכים מודל עבור אחרים.
קו תפקיד 6: מוטיבציה כמראה
כאשר אדם נושא קו 6 בתפקיד, הדימוי העצמי שלו מעוצב על ידי מסע תלת שלבי זה. הם לא כאן כדי לבצע זהות קבועה. הם כאן כדי להיות למשהו, בזמן אמת, מול אנשים אחרים.
זה המקום שבו ששת המניעים מקבלים טעם אחר. קו תפקיד 6