הצלב הסמוך של צלב האחדות הוא אחד מארבעת צלבי ההתגלמות המעוגנים במיקום השמש בשער 19, רוצה, במרכז השורש. מה
צלב האיחוד של האחדות (19/33 | 44/24)
צלב הסמיכות של האחדות אוסף את חתימת ארבעת השערים שלו משני צירים נפרדים של החוויה האנושית: שער הרצון (19) ושער הפרטיות (33) יוצרים את ציר האישיות - מוקד הנפש המודע - בעוד שער ההתראה (24) ושער הלהיות ביחד (44) יוצרים את ה-Design a dexiance in-hers. כצלב סמיכות, הנושא שלו אינו מעוצב על ידי המשכיות של מטרה, אלא על ידי המתח והמשחק הגומלין בין ארבעת הכיוונים. אחדות כאן אינה אחדות; זהו שילוב של אנרגיות שונות מאוד לביטוי קוהרנטי של העצמי.
ציר האישיות: 19/33 - הצורך הקדוש באיחוד
שער 19 יושב במרכז השורש והוא שער הרצון, הדחף למזג משאבים, תשומת לב ועצמי עם אחר. שער 33, באג'נה, הוא שער הפרטיות, המודעות למה ראוי לחלוק ומה יש לעכב. יחד, הם מתארים אישיות מודעת שמרגישה משיכה חזקה לקשר, אך עם זאת מותאמת באותה מידה לתנאי הגבול שבהם הקשר הזה יכול להיות אמיתי. האדם חווה געגוע בגוף לפני שלנפש יש מילים עבורו, והתגובה הראשונה של הנפש היא לרוב שיקול דעת. ציר זה מייצר אינדיבידואלים שהם סלקטיביים, לפעמים שמורים, אבל רוצים מאוד כשהם כן מעורבים. האתגר הוא לכבד את הפרטיות של החוויה הפנימית ועדיין לאפשר לרצון למצוא את המקבילה הראויה לה.
ציר העיצוב: 44/24 - הדפוס הלא מודע של ההתכנסות
שער 44 הוא השער של להיות ביחד, ביטוי של זיכרון שבטי במרכז הטחול, הנושא את המודעות האינסטינקטיבית מתי לגשת ומתי לסגת. שער 24 הוא שער הרציונליזציה, היכולת של המוח לחזור לנושא, לשבת עם משהו עד שהוא מובן. ציר העיצוב הוא לא מודע, כלומר דפוסים אלה פועלים מתחת לרמת המוח המודע. ישנה משיכה אינהרנטית לעבר קבוצות, בריתות ודפוסי מפגש, ותהליך מנטלי עמוק, בלולאה, העוסק מחדש בנושאים עד שמתעוררת בהירות. ציר זה אינו מכריז על עצמו; היא מופיעה במצבים חוזרים שבהם האדם מוצא את עצמו נמשך לתוך אשכולות של אנשים, או חוזר שוב ושוב לאותה שאלה לא פתורה.
האחדות של שערים שונים
הנושא של אחדות בצלב זה לא נובע מההרמוניה, אלא מהשילוב של ארבעת השערים השונים האלה. שער 19 רוצה; שער 33 מתאפק. שער 24 עובר דרך המוח; שער 44 נע לעבר הקבוצה או מתרחק ממנה. אדם עם הצלב הזה מתבקש לחיות את כל הארבעה בו זמנית: לרצות חיבור תוך כיבוד הפרטיות, להינשא על ידי אינסטינקט שבטי עמוק תוך עיבוד חוויה נפשית. אחדות, בהקשר זה, היא היכולת של הגוף והנפש להחזיק את ההפכים הללו ועדיין לפעול כישות משולבת אחת.
איך ארבעת השערים מעצבים את המטרה
ארבעת השערים של צלב האחדות לצד זה מתארים מטרה שבמרכזה משא ומתן מודע ולא מודע של שייכות. האישיות רוצה ומונעת; העיצוב אוסף וחושב מחדש. מטרה היא לעתים רחוקות כיוון יחיד; זוהי פעולת המעבר במחזוריות של גישה ונסיגה, שיתוף ועיבוד, עד שהפרט מגלם סוג של שלמות שאינה דורשת זהות עם אחרים. הצלב מלמד שאחדות אינה היעדר מתח אלא הביטוי החי שלו, שבו כל שער תורם את הטעם הספציפי שלו לחיים שהם בו זמנית רצון עמוק, פרטיים עמוקים, שבטיים עמוקים ומתחשבים עמוקים.


