הצלב הזה נושא את המגנטיות הקבועה של האהבה כתדר ההפעלה המרכזי שלו. הנושא שלו הוא היכולת האנושית להחזיק בסתירה, לאהוב את מה שהוא סתירה
צלב הזווית הישרה של כלי האהבה - שער 15
נושא: מגנטיות קבועה של אהבה
צלב זה נושא את המגנטיות הקבועה של האהבה כתדר ההפעלה המרכזי שלו. הנושא שלו הוא היכולת האנושית להחזיק בסתירה, לאהוב את מה שאינו עקבי, הפכפך וקיצוני. היכן שרוב התודעה נרתעת מהקוטביות של החוויה האנושית, הצלב של שער 15 נועד להיות הכלי שדרכו האהבה מסתובבת בדיוק בגלל, לא למרות, אותה חוסר עקביות. המגנטיות כאן אינה כריזמה אישית המוקרנת כלפי חוץ; זוהי כוח המשיכה של קבלה קצבית. אנשים נמשכים למסלולו של הצלב הזה לא באמצעות שכנוע אלא באמצעות העובדה שניתן להוכיח ששום דבר אנושי אינו מסרבים, נשפט או גורש מהשדה שלו.
הארכיטקטורה של הצלב
הצלב בנוי מארבעה שערים. הציר המודע מחזיק את השמש בשער 15 (קיצוניות) מול כדור הארץ בשער 10 (התנהגות אהבה / אהבה עצמית). הציר הלא מודע מחזיק את השמש בשער 46 (קביעת העצמי) מול כדור הארץ בשער 25 (תמימות / רוח העצמי). יחד ארבעת השערים הללו מתארים מעגל שלם: שער 15 אוהב את האנושות בקיצוניותה; שער 10 מייצר את הקצב ההתנהגותי שדרכו האהבה הזו מהלכת בעולם; שער 46 קובע את העצמי הגופני בסמכות כזו שניתן לגלם אהבה פיזית; שער 25 מקרין את רוח הקבלה ללא תנאי שהופכת את כל המערכת לחפה ממניפולציות. הכלי אינו מיכל פסיבי. זהו מבנה קצבי שמתעל, מפיץ ומשחרר אהבה דרך הגוף, ההתנהגות, הרגש והרוח.
הזווית: זווית ישרה וגורל אישי
צלב הזווית הימנית שייך לרובע הגורל האישי - הרובע של ה-Manticore, של הדואליות המתקיימת בשירות למסע אינדיבידואלי ספציפי. צלבי זווית ישרה פוגשים את העולם דרך עימות, דרך החוויה הישירה והגלומה של אדם העומד באמת שלו. מטרת החיים של צלב ישר זווית אינה מקרינה החוצה בגל כדי להפוך את הקולקטיב; הוא מתעמת עם הסביבה הקרובה ובאמצעות העימות הזה, מגשים את הייעוד האישי. עבור כלי האהבה, המשמעות היא שהגורל האישי אינו לאהוב את האנושות באופן מופשט, אלא להיות האדם שדרכו מתקבלות, עוברות חילוף חומרים ומוחזרות כאהבה הקיצוניות של האנושות באופן ספציפי, מגולם וקצבי.
השמש המודעת בשער 15
מכיוון שהשמש המודעת יושבת בשער 15, המודעות המודעת לצלב זה מעוגנת באהבת קיצוניות. האישיות ערה לטבעם ההפכפך של בני האדם, ובמודע מוקסמת ולא נרתעת ממנו. מטרת החיים מעוצבת על ידי משיכה מודעת לקוטביות עצמה - הנושא מבחין, לעתים קרובות מגיל צעיר מאוד, בגלי הרגש של קבוצות, בסתירות ביחידים, באופן שבו אהבה ואכזריות מתקיימות במקביל. מודעות מודעת זו לקיצוניות אינה עמדה פילוסופית; זוהי כיוון מורגש ומגנטי. השמש כאן מבטיחה שהאישיות תזהה את האהבה שהיא נועדה להחזיק. ללא הכרה מודעת זו, השדה המגנטי יהיה מפוזר. בעזרתו, הקצב הקבוע של הצלב הופך לכלי מדויק.
המסדרון הצר
המסדרון הצר של הצלב הזה אמור להיות לב הקהילה. לא המנהיג, לא המרפא, לא המורה - הלב. המסדרון צר כי הוא דורש יציבה ספציפית: קבלה קצבית ללא קריסה, אהבה ללא דרישה לעקביות, נוכחות מגולמת ללא נסיגה מקיצוניות. צאו מהמסדרון הזה והמגנטיות הופכת לתלות-קו-תלות, מות קדושים או ציניות. היכנס לתוכו והצלב ממלא את ייעודו: הקהילה מתאספת סביב הכלי כי הכלי מחזיק את מה שאף אחד אחר לא יחזיק.


